יום חמישי, 9 בפברואר 2012

Wish You Were Here

בשבת האחרונה לפי התאריך העברי היתה אמורה סבתי תמרה ז"ל לחגוג את יום הולדתה.
לפני 15 שנים היא נפטרה. היא היתה הסבתא היחידה שזכיתי להכיר, היחידה שגדלתי איתה ושבאמצעותה חוויתי את הקשר המיוחד בין סבתא לנכדה, נכדה לסבתא.
מקרי שכול כואבים היו מנת חלקה בחייה, אבל היא תמיד היתה חזקה, אולי האישה הכי חזקה פיסית ונפשית שהכרתי בחיי.
הפעם הראשונה, שלצערי היתה גם האחרונה, בה היא ביקרה אותי בביתי לאחר נישואיי, חקוקה היטב בזכרוני.
היא הסתובבה בבית, וכאשר הגיעה לחדר הרחצה היא אמרה: "רק אני יכולה לנחש של מי הידיים שהכינו את המראה המופלאה הזו שעל הקיר".
דניאל בזמנו הביא לי מהמשרד שלו, מראה אובלית, שמסביב לפינותיה היו מעט כתמי עננות כשל עובש. לכאורה, מראה וינטאג'ית במיטבה, אבל אני שרציתי לכסות את הכתמים עיצבתי לה מסגרת מסוגננת מבדי תחרה רכים בגוון שמנת.
מכל מה שסבתי ראתה בבית, זה מה ששבה את ליבה. היא זכורה לבני משפחתי כמפרגנת הכי גדולה שלי מילדות.
בסיטואציות רבות מאז מותה, היא חסרה לי מאוד. לפעמים עד כאב. לו היתה בחיים, אין לי ספק כי היתה גאה לחלוק איתי המון רגעי אושר ונחת. כ"כ היא אהבה, העריכה והיתה רגישה לדברים יפים.
התמונה בה השתמשתי לצורך העיצוב, יקרה מאוד לליבי. היא צולמה בביקור האחרון שלי אצלה בביה"ח לפני מותה.
אני זוכרת שהדמעות חנקו את גרוני אבל השתדלתי לחייך, גם אם חיוך מאולץ, ממש כמו בתמונה.





באופן הזוי לחלוטין כמקרה המראה האובלית עליה סיפרתי, מצאתי את עצמי במהלך העבודה, מניחה פתאום מסגרת מסוגננת בדמות שקף, בצורה אובלית מעל התמונה של שתינו. המטרה היתה לטשטש מעט את אווירת החולי שנשקפת מהחדר בו היתה מאושפזת. את ראש מיטת הברזל עליה שכבה, השארתי גלוי. הרי זו סבתי שוכבת כבר על ערש דווי, זה התיעוד האחרון ממנה, זה הזיכרון האחרון שנשאר לי.
וכך תוספת קטנה של פרחים ומעט עלים שהנחתי על המסגרת, יצרו לי מקום של כבוד לתמונה בה אני נשענת ומצמידה את לחיי על פניה הכחושות. מקום של כבוד לסבתא יקרה מאוד.










יהי זכרך ברוך, סבתא אהובה שלי!


החומרים ששימשו בתהליך העבודה:
Kaiser Craft- Sweet Nothings- paper collection 
Glitz Design- Cardstock Stickers- love nest titles #002198
Prima Marketing Flowers- Floret Collection Tammyra #548155
Irene's Garden- Flowers- Fruit Punch #939610
Melissa Frances- embellishments #007357
7gypsies- Grandma- stamp
Tsukineko- Versa Fine- Onyx Black #380820
Ranger- Distress Ink- peeled paint #030233
Ranger- Distress Ink- walnut stain #019534
Glue Dots- mini #328090
Glue Dots- craft #081759

11 תגובות:

הבלוג של קיפולית אמר/ה...

אוי, כמה מרגש, כמו כולם בטח גם אני הייתי רוצה שסבתי תהיה כאן לידי... אבל היום אני יודעת ומודעת לכך שסבתי הלכה למקום שכולו טוב.
העבודה מדהימה כמו תמיד, אהבתי בעיקר את גילגול הדף מעל התמונה וגם את המסגרת שהזכירה לך את סבתא שלך..
מקסים

נשיקות וחיבוקים
אפרת

אנונימי אמר/ה...

ואז ניגשתי אלייך, סבתא, ונפלתי אל תוך זרועותייך, נותנת לעצמי להתמזג בך, כל כולי, בכל להט געגועי הצורבים, בכל כאב לבי השותת דמע.


וכך ישבנו חבוקות זמן רב, ממאנות להיפרד, אבל בתוך תוכי ידעתי כי בוא יבוא רגע הפרידה, וכי עלי לקחת ממך את מתנותייך בטרם יהיה עלי ללכת.


וכך נתת לי, סבתא, לב של זהב מלא באהבה, אותה אהבה אין סופית שבה אהבת את כולנו, על הטוב ועל הרע שבנו.


גם את פרח החכמה לקחתי ממך, אותה חכמה שהייתה טבועה בך תמיד, ושעזרה לך ברצון השם לנווט את ספינת חייך באוקיינוס החיים הסוער.


את שעון החול הסבלני נתת לי, סבתא, אותה סבלנות שאפיינה אותך תמיד.


את סידור התפילה שלך שמת בידי, כולו מוכתם בדמעותייך… סידור זה היה צמוד אליך יום וליל וממנו שזרת תפילתך, מעשה ידי אמן, לפני ריבון העולם.


לא שכחתי את תוף שמחת החיים, שמחה שלא עזבה אותך מעולם למרות כל הקשיים, שמחה שהסתירה מאתנו, אוהבייך, את כאבייך הרבים, את ייסורייך המתמשכים.


גם את מושכות סוס הנחישות נטלתי בידי, נחישות עמה דהרת תמיד קדימה, מבלי לבכות על העבר, מבלי להצטער על מה שלא ניתן לשנות.


ואת קופסת ההשלמה לקחתי, השלמה שקטה, הנובעת מתוך אמונה תמימה בבורא יתברך. אסתר ניסן

חמודה שלי, קשה לי מאד לתאר את ההתרגשות שאחזה בי בקוראי את מילותיך שהתפרצו מליבך והושלמו במגילה שנפתחה ותארה את סיפורה של סבתך אהובתך. אהבתי את הצבעים הרכים שהוסיפו לזכרונות גוון של אושר וקסם.יקירתי, ללא ספק המלאך הנפלא ששומר על סבתך מצא מקום שכולו אהבה בתוך לבבך. מחבקת אותך בהרבה חום ואהבה חני.

Dafi אמר/ה...

איך להגיב על דף כזה... מצד אחד מלא עצב, מצד שני מלא יופי. הצלחת לעדן את הסיטואציה בכישרון רב (נו, מה חדש...?)

לימורוש אמר/ה...

רותי יקרה, ריגשת אותי מאוד! עוררת אצלי רגשות חבויים של געגוע לסבי ז"ל, ורצון עז לחבק את סבתי שתחיה ולנצל כל רגע...

העבודה מדהימה, רואים שהשקעת הרבה רגש בבחירת כל פרט ופרט

לימוריתה אמר/ה...

ריגשת אותי מאוד, אין ספק שקשר בין סבתא לנכדה הוא קשר מיוחד.
הדף מקסים, מקסים!

צרויה אמר/ה...

מדהימה שלי! אין לי הרבה מלים [את מה שהיה כבר אמרתי...]. אני מכירה היטב את התמונה. חקוקה לי אחת כזו עם סבי. אני מחבקת מכאן ואוהבת אותך מאד!

יעל.קיפודים אמר/ה...

קשה להגיב... בצילום שלכן יש מצב אחד המון חמלה ואהבה, ומצד שני הוא צילום לא קל, הדף יפהפה ורך מאוד. שילבת המון אהבה, שעוברת ומרגשת גם דרך המילים שכתבת על סבתא.
אשריה שזכתה לנכדה כמוך!

יעל יניב אמר/ה...

תמונה כ"כ מרגשת ונוגעת ללב שמגלמת בה המון-ואת יקירתי כרגיל הצלחת לתת לה מקום של כבוד, רוך ועדינות

קשת זאבי אמר/ה...

מרגש ויפה כתמיד!

מימס mimms אמר/ה...

קראסביצה מאיה, כמה מרגשת הרשומה הזאת,הסיפור שמאחוריה, התמונה שלך ושל סבתך ז"ל.
יצרת באהבתך הגדולה אליה דף מקסים שישאר לנצח זיכרון של שתיכן ביחד ! :o))

מומין אמר/ה...

כמה שאת מרגשת! אישה מופלאה ומוכשרת.