יום חמישי, 24 בפברואר 2011

רסיסי זכרונות...

בתחום עיצוב האלבומים נושא התיעוד- Journaling הינו חלק בלתי נפרד וחשוב מאוד. התיעוד עוזר לספר את הסיפור שמאחורי התמונה והאווירה הכללית באותם הרגעים בהן היא צולמה, תוך שיתוף המתבונן בחוויות ובסיפורים.
המפתח לכך הוא כמובן לעשות שימוש נכון עם המילים אותן אנו רוצים לומר והחומר שנמצא בידינו, כדוגמת קטעי שירה, סיפורים או אפילו רשימת מילים ומשפטים קצרים. מלבד זאת, חשוב לזכור כי כתב היד של כל אחד ואחת מאיתנו הינו אישי וייחודי רק לנו ומהווה חלק בלתי נפרד מה"אני" העצמי ומהאישיות שלנו. כל אלה מעניקים מימד נוסף וטקסטורה מעניינת לעבודה ומעצימים את המסר העומד מאחורי האלבום או הדף המעוצב.

במהלך לימודי קורס הצילום בביה"ס "קמרה אובסקורה" נתבקשנו באחד השיעורים ע"י המרצה לצלם במהלך השבוע דברים שמהם ניתן לקבל השראה על המושג "זמן" ומה הוא מבטא בעבור כל אחד מאיתנו.
באחת התמונות סידרתי קומפוזיציה בה פיזרתי על השולחן את קומץ המכתבים שנמצאים ברשותי, אותם שלחו ממוסקבה הוריו של אבי, ועליהם הנחתי תמונה של סבי ז"ל משנת 1958 יחד עם ביתו הקטנה, והוספתי את שעון היד שלו השמור אצלי למזכרת.
באותם הרגעים לא היתה עבורי משמעות חזקה יותר למושג "זמן".
הזמן באותם הרגעים עצר מלכת, כאילו קפא במקום.
את הפרוייקט הרביעי שלי כאמנית חודש פברואר בשיתוף עם מיקי מקובר שפינקה אותי בסט חותמות יפייפה, מהליין החדש בעיצובה "ככה זה בעברית", הקדשתי להכנת דף מעוצב עם אותה התמונה משיעור הצילום.
החותמת עם הכיתוב המושלם "רסיסי זכרונות" מצאה את עצמה כחלק בלתי נפרד מהעיצוב.
בין שכבות הדפים יצרתי מעין כיסים בהם השחלתי מכתבים מקוריים שנכתבו בידי סבא וסבתא, ואת התוספת האחרונה השלים הבוקר אבי כאשר הוא הוסיף בכתב ידו את הכותרת ברוסית- "מוסקבה, 1958 אבא ולנה"- בשבילי זה ה-מ-ו-ן.
לי אישית כבר נגמרו המילים ומעבירה אליכן בתמונות את עוצמת החוויה.







לאחר שסיימתי להכין את הדף המעוצב, הכנתי מעטפה תוך שימוש באותה החותמת, עליה הדבקתי את התמונה המקורית, ולתוכה הכנסתי את שאר המכתבים.



בסיום התהליך מחשבה אחת התרוצצה בראשי, לפני 53 שנים סבי ז"ל בטוח לא היה מעלה על דעתו שהתמונה הזו שצולמה ביום אביבי על הספסל באחת השדרות במוסקבה, ושמאחוריה כיתוב ברוסית, תמצא את עצמה כעבור שנים רבות לצד כיתוב בשפה העברית...

החומרים ששימשו בתהליך העבודה:
TPC Studio- Grandma's Attic Embroidery- paper collection
K&COMPANY- paper collection- Life's Journey
graphic45- A Proper Gentleman Collection
7gypsies- SAVANNAH- journal pack
"ככה זה בעברית"- ליין חותמות בעיצובה של מיקי מקובר
Tim Holtz- Distress Ink- vintage photo
VersaFine- vintage sepia
Tsukineko- sponge dauber
Glue Dots
Duncan Crafts- glue

שלכן באהבה, רותי.

30 תגובות:

חגית אמר/ה...

מהמם!!! מאוד מרגש, והתוצר שלך יפהפה ומעניין, מזכיר זמנים אחרים, ועושה חשק לקרוא את המכתבים. המעטפה עם התמונה והחותמת ממש מושלמות. זה גם מקסים, כי זה מראה איך דברים נראים אחרת בתוך הקשר. אני בכלל לא ראיתי את החותמת הזאת, למרות שהסתכלתי על כל החותמות, ואצלך היא ממש מתאימה ויפה, ומקסימה!

הבלוג של קיפולית אמר/ה...

יפה שלי, ריגשת אותי מאד, הדף יצא מדהים. כאילו זה לקוח מאיזה ז'ורנל ישן, הכיתוב והכל, אפילו הכתב של אבא שלך היום ממש מתאים שם. הכל מיוחד ועשוי בטוב טעם. איזה כיף שאת יוצרת מכל דבר אשר מגיע לידיך.
נשיקות ומתגעגעת
אפרת

יעל יניב אמר/ה...

רותי יקירתי, ריגשת אותי כ"כ עם הפוסט הזה שמאגד בתוכו כ"כ הרבה זכרונות, שייכות ועובר את כל גבולות הזמן.
התוספת של אביך משתלבת וסוגרת מעגל יפיפה

רויטל וייס אמר/ה...

התרגשתי מאוד בשבילך, מזכרת מעלפת ואת מוכשרת מאוד!!!הצלחת להעביר את המסר ביצירה.

ויטרינה אמר/ה...

מהמם. וצדקת , כל מילה מיותרת.
הכל מושלם והדף הזה הוא הדוגמא למה שאנחנו טוענים כל הזמן - זכרונות חייבים לשמר תוך מתן כבוד.
נשיקות

ורד והדס אמר/ה...

רותי, כל פוסט שלך כל כך מסקרן ואני שמחה לגלות כל פעם את הסיפור שמאחורי...
מה שכתבת בסוף כל כך מדבר אלי בזמן האחרון, כשאנחנו מתבגרים אחנו עוסקים יותר ויותר בזכרונות ובסבים ובסבתות שכבר אינם ונכון, הם לא יכלו לתאר לעצמם שבעתיד יופיעו ברשמים או עבודות שנכדיהם עצבו/יפרסמו/אינטרנט/פייסבוק ...
השעון נהדר, העיצוב נוגע ללב ויפייפה.

יעל.קיפודים אמר/ה...

רותי,
השארת אותי בלי מילים עם הפרויקט הזה. טיפלת בו ברגישות רבה והגעת לתוצאה כל כך נוגעת ללב ומושלמת!
שאפו וחיבוק - מושלם לגמרי.

מימס mimms אמר/ה...

קראסאביצה מאיה...
בגללך אני עכשיו יושבת ובוכה.....
מזדהה איתך ברסיסי הזכרונות
שהותירו הסבים והסבתות שלך ושלי ברוסיה
ושלא זכינו להכיר, מה שנותר זה התמונות והמכתבים.
ריגשת אותי עם הדף המהמם שלך.
אוהבת את כתב ידו של אביך כל כך מסתלסל ויפה !

שריק אמר/ה...

רותי, ההיית או חלמתי חלום? את נוגעת בנקודות הכי נסתרות שבלב, מרגשת עד עומקי בכי ונותנת תחושה שהגיע הזמן לטפל בחומרים של אלה שהיו ואינם. אני מודה לך על המוזות שאת פותחת, תודה, תודה!

einat109 אמר/ה...

רותי יקירתי
אני כל כך מתחברת לנוסטלגיה המרגשת כל כך...
את יודעת להעביר אותה נפלא הן במילים והן בעיצובים שלך. מקסים ביותר.

Dafi אמר/ה...

אותנטי ומרגש!

מניירות אמר/ה...

רותי,
לקח לי זמן להבין איפה נגמרת התמונה ומתחילים המכתבים. הם מתמזגים באופן מושלם יחד!
כמו תמיד, עבודה יפה ומיוחדת.
קרן

לימור אמר/ה...

כמה את מרגשת אותי.
הדך מקסים ומלא זכרונות עשוי בדייקנות כמו שרק את יכולה
תוספת כתב היד של אביך הוא תאום מושלם לדף.
אוהבת המון ומתגעגעת
לימור

הניק זיקוקית תפוס אמר/ה...

רותי, אין מילים לתאר את זה, ממש פיסת היסטוריה יש שם, כל כך מרגש וכל כך אמיתי, נפלא!

אנונימי אמר/ה...

רותי יקירתי, כל כך מרגש הדף שלך, פשוט פורט על נימי הלב! הכל כל כך מתמזג יחד להרמוניה מושלמת! אני בטוחה שאביך יתרגש מאוד כשיראה את התמונות...

נשיקות יקירה, מירה

אליס אמר/ה...

רותי הסיפור כל כך מרגש וממש צמרמורת עברה לי בגוף כשקראתי אותו!
הדף פשוט משגע!

Yafiti אמר/ה...

ריגשת אותי עד צמרמורת... נפלא. סבא שלך היה גאה.

ריקי ארברמן אמר/ה...

יקירה, את מרגשת כל פעם מחדש! כתבת על כמה חשוב המלל ושוב את מוכיחה שהבלוג שלך מיוחד במינו בין היתר בזכות הרמה הגבוהה והמרגשת שלהכתיבה שמלווה את עבודותייך! כייף לקרוא, להתבונן ולהתרגש!

מיקוש אמר/ה...

WOOOW
איזה ריגוש, תראי באיזו שעה פתחתי את הפוסט שלך ואני פה פשוט כולי צמרמורת מההתרגשות הגדולה.
בלי להכיר את הנפשות, בלי להכיר את התקופה ואפילו לא את השפה הדף מעביר כל-כך הרבה!
אין כמוך פשוט אין כמוך!!

אנונימי אמר/ה...

הצלחת יקרתי לזמן לקפוא ולרתק אותי בנבכי ההיסטוריה המשפחתית. ביופי מיוחד פרשת את המכתבים ונתת למתבונן הרגשה של חיבה אפילו שהשפה לא ידועה. אז...הנה הנכדה מגיעה לשיעור צילום עם נכס כל-כך מיוחד שהיא יצרה. נוסטלגיה בהתהוותה.
שבת שלום לך יקרה. חני.

אנונימי אמר/ה...

את קוסמת!!!

הצלחת להקסים אותי הן במילים שלך הכל כך חזקות ואמיתיות והן יצירת האומנות שהצגת כאן - הורס... נסעתי איתך בזמן לגמרי - אמרתי "קוסמת"!!!
נשיקות לשבת שלום
שולי
SHOULYHZO1

טלילה אמר/ה...

אחרי כל מה שכתבו לך פה כולם כבר לא נשארו לי מילים...
פשוט מרגש ומדהים ביופיו!
שבת נפלאה
טלילה

netanella אמר/ה...

את יודעת מה אני חושבת נכון???

מיכל שובל אמר/ה...

רותי,
הדף מ ע ל ף - אחד היפים ביותר...
מיכל

ליאת ורסנו אמר/ה...

רותי,

אני כ"כ אוהבת את הסגנון עיצוב שלך, חבל"Z.

ליאת

gallish אמר/ה...

רותילה, נגמרו לי המלים להחמיא על העבודה המושלמת שלך. העומק, היצירתיות, היופי, המחשבה, הכל פשוט מושלם!!! את אחת ויחידה!!

פיית מרציפן אמר/ה...

רותי הקוסמת!
איזו עבודה מרהבה מלאת מחשבה ורגש החל מהצילום דרך קשירת הזכרונות המשותפים והספות השונות וכלה התוצר יפהפה ומרגש.
אין כמוך

Rachel רחלי גזית אמר/ה...

רותוש
העובדה שכולן מתרגשות ככה מול המסך מעידה יותר מאלף מילים על הצלחת העיצוב. כל כך נוגע... כל כך פוגע בדיוק בלב של הלב.
שאפו.

Smadar אמר/ה...

וואו רותי, ללא ספק אחת העבודות היפות !
אי אפשר לעשות וינטאג' כזה מוצלח אם את לא מכניסה בזה משהו ממך...
מרגש להפליא, ויצירה פשוט מטריפה !
LoolaB

חתולי8 אמר/ה...

אני מתה..... מדהים מדהים מדהים מדהים מדהים מדהים!!!!! כל מילה שאוסיף מיותרת!!!!!!
W O W !!!!!