נעים מאוד!!!

לעונג גדול הוא לי להיות כאן ולחלוק איתכן חברותיי הנהדרות וקוראות חדשות את האהבה המשותפת שלנו לאמנות.
עם כתיבת שורות אלו נגמרו בבת אחת התירוצים השונים אותם תירצתי במהלך תקופה ארוכה, בהן 24 שעות היממה לא הספיקו לי וניסיתי להאריך אותן בכוח.
לפני הכל קצת על עצמי לכל מי שלא מכירה אותי באופן אישי (בינתיים אני מרשה לעצמי לפנות "אליכן" כי ככל הידוע לי אין ביננו בשלב זה לפחות "יוצרים" למיניהם).

נולדתי וגדלתי בקרית-אתא לזוג הורים מקסימים שהיו עולים טריים מבריה"מ לשעבר, ואחות יחידה לאיריס הגדולה ממני ב-8 שנים, שבזכות עקשנותה הנני כאן.
אהבתי הגדולה ליצירה החלה ברגע בו אחזתי לראשונה בחיי, כילדה קטנה, בזוג מספריים.
אימי היא תופרת מקצועית בעברה, כך ששלל בדים, חוטים וכפתורים שימשו כתפאורה נהדרת בפינת העבודה הקטנה שהיתה לה בביתינו.
בתקופת ביה"ס היסודי בזמן שחברותיי שיחקו בחצר, ביליתי שעות בחנות כלי הכתיבה המקומית שהחזיקה בזמנו מגוון קטן מאוד של חומרי יצירה למיניהם. בהיתי במוצרים חדשים באהבה רבה, ליטפתי והתפללתי בתוך תוכי שאוכל לרכוש את כולם. רגעים אלה חרוטים היטב בזכרוני, ורק היום אני מבינה כמה גדולה היתה אהבתי והמשיכה הטבעית שלי לתחום.
בגיל 8 הכנתי את האלבום המעוצב הראשון שלי באהבה ענקית לכבוד יום הולדתה ה-16של אחותי.
האלבום עוצב באלבום המסורתי של דפי המגנט הישנים, תוך שילוב תמונות ילדותה מלפני עלייתה ארצה, וכילדה עולה במדינה חדשה, עד להיותה נערה בת 16 ישראלית לכל דבר. האלבום עוצב כמובן בשיטות הישנות שהיו מקובלות בזמנו תוך שימוש בגזירי עיתונים למיניהם ומבחר מצומצם של דפי רקע שונים.
כמובן שעם השנים הדפים הצהיבו, אבל עד היום הוא משמש מזכרת ויזואלית יפיפייה של תיעוד פיסת חיים ותקופה קסומה, ושמור אצלה באהבה גדולה.
כאשר רציתי לעצב לעצמי אלבום התאכזבתי מאוד מכמות התמונות הדלה שמצאתי בבית הוריי.
כבת לעולים חדשים עם קשיי הסתגלות לא קלים, צילום לא היה בראש סדר העדיפויות.
אני זוכרת כמה עצוב היה לי כילדה באותו הרגע. ישבתי על השטיח בחדרי ונשבעתי בתוך תוכי שכשיהיו לי ילדים "אצלם אותם המון המון". להגיע לשלב זה לא לקח הרבה זמן. בגיל 17 הכרתי לראשונה את דניאל, ומיד ידעתי שהוא יהיה האבא של ילדיי. מן תחושה שעד היום קשה לי להסביר אותה. בהיותי בת 18 בלבד כבר עמדנו תחת החופה, וכעבור שנה חיבקנו יחדיו את עדן ביתנו ( בשבילכם "עדנמאמי"). מאז נוספו לעדן עוד שתי אחיות ואח מקסימים.
אנו נמצאים כרגע בפתחה של שנה חדשה, שתשפיע על כולנו שפע ואהבה רבה ב"ה.
השנה האחרונה סוגרת בעבורי תקופה ופרק זמן בחיים בו העזתי לשנות ולנסות גם דברים חדשים. כבת מזל שור טיפוסית, שינויים הם לא הצד החזק שלי. לאחר שנים רבות של ניהול עסק לצד בעלי, הרגשתי צורך עז למימוש עצמי.
בתמיכתו הבלתי פוסקת כמובן, נכנסתי לבריכה של הגדולים, תוך לקיחת סיכון ותעוזה שהתחבאה לה אי שם בתוכי.
בזמן כתיבת שורות אלה, עלה לאוויר האתר הרשמי שלי, אותו בניתי בחודשים האחרונים עם המון המון אהבה.
שמחה ונרגשת לחלוק עימכם בבלוג חדש זה את אחד הצדדים היפים יותר בחיים שמנעים ומעשיר את הנפש שלנו היוצרים לעיתים כמו חמצן לנשימה.
שלכן באהבה, רותי.