"נאמר לנו שהכשרון יוצר את ההזדמנויות, אבל לעיתים נדמה כי תשוקה בלתי מתפשרת יוצרת לא רק הזדמנויות משלה, אלא גם כשרון" אריק הופר, סופר.
ניצלתי את השבת למנוחה עד כמה שניתן, על מנת שבצאתה אוכל לשתף אתכן בחוויה יוצאת הדופן אותה זכיתי לחוות במהלך השבוע האחרון. ההערכות לקראת השתתפותי בפסטיבל הוינטאג' והרטרו שהתקיים בקניון מלחה היתה כרוכה בעבודה מאומצת ומרובה ובלילות ללא שינה שהצטברו במהלך השבועיים האחרונים. הציפיות היו גדולות ואיתן גם חששות סמויות.
בשלישי לפנות בוקר יצאתי עם מזוודות עמוסות בשפע של יצירה שנעשתה מתוך אהבה גדולה ושמתי את פעמיי לכיוון ירושלים. ההתרגשות היתה בשיאה. עוד בשלבים בהם התחלתי לסדר את השולחן בשעות המוקדמות נוצרה התעניינות שמשכה את העובדים ואמנים שהציגו בקרבתי.
בתחום האלבומים ועבודות הנייר הייתי היחידה שהציגה, ונהניתי מכל דקה ושנייה בהן הסברתי על אמנות עיצוב האלבומים תוך הצגת העבודות השונות.
רגעים מיוחדים ננצרו בליבי, כדוגמת הרגע בו בחורה שרכשה מיני אלבום שיועד להוריה, ודמעות של אושר זלגו מבין עיניה כאשר התרגשה מהעיצוב הייחודי לדבריה, לעומת בחורה שחזרה ואמרה שמהלך כל השהות בקניון היא לא הפסיקה לחייך אחרי שראתה את העיצובים השונים.
ילדה קטנה שלא הפסיקה למשוך לאימה בחולצה על מנת שתיקנה לה מיני אלבום לתינוק, למרות שאין לה שום אח תינוק.
חיילת מקסימה שאמרה שלו רק היתה לה האפשרות הכספית היתה רוכשת הכל, אנשים שביקשו לרכוש אף את פריטי הנוי האישיים שהוסיפו לאווירה, וכל האנשים הנהדרים שרכשו ולא הפסיקו להחמיא, לפרגן ולהעריך את העבודה.
תודה מקרב לב לכולם.
היה לי לכבוד להכיר אמנים בנשמתם, בעלי אישיות כובשת ומיוחדת שתוך שניות נוצר חיבור מיידי ביני לבינם.
זו ההזדמנות להודות שוב לחברת "אדיסון הפקות" על הפקה מושקעת, ייחודית ויוצאת דופן שהיה לי העונג להיות חלק ממנה.
את התגובות לפוסט הקודם קראתי רק בזמן שהותי בירושלים. ריגשתן אותי מאוד מאוד וגם אם לא פיזית, הייתן איתי בליבי וחיממתן אותו במהלך כל היריד. דעו לכן כי אתן חלק ממני וחלק מהצלחתי.
תודה על הטלפונים הרבים, המסרים, ההתעניינות הגדולה והתגובות בדף הפייסבוק, עם כמות כזו אימי יכלה לישון בשקט.
תודה לאפרת (קיפולית) ולימור (לימוריתה) המקסימות שעשו עלייה לרגל במיוחד וביקרו אותי במלחה.
תודה מיוחדת להוריי הנפלאים שלולא עזרתם המרובה ספק אם יכולתי להעדר מן הבית, גם אם מדובר בשלושה ימים תמימים.
לחמי על הליווי ועל היותו זמין עבורי בכל עת ושעה.
לדניאל אהובי על התמיכה הגדולה ועל היותו הכוח המניע אותי.
לעדן על היותה בת מקסימה ורגישה והעזרה בבית.
למור על הפתעה נעימה בדמות תעודת הצטיינות לתפארת במחצית כיתה ט' כשבתוכה מככבים 5 מאיות במקצועות מוגברים.
ללורן הקטנה שדאגה לשטוף את הכלים ולארגן את "הבלאגן הסקראפי" שהותרתי מאחוריי.
לאליונת המתוקה שלמדה לומר את המילה "כן", אחרי שהילדים שאלו אותה עשרות פעמים "את מתגעגעת לאמא"?
לחזור הביתה בלילה מאוחר ולשמוע את לורן אומרת מתוך שינה
"אימו'ש יפה שלי" ולקבל ממנה חיבוק חם ואוהב, אלו הם הרגעים בהם אני פשוט אומרת "תודה לאל".
כמובן שאי אפשר בלי תמונות, ועל כן אני מצרפת להנאתכן מספר תמונות אווירה אותן צילמתי בזריזות תוך כדי גיחות קטנות.
עמדה מיוחדת ומרשימה ביותר של פוטו ענתיקה- סטודיו לצילום פורטרטים בסגנון תחילת המאה הכולל סטיילינג והלבשה
זוג קריקטוריסטים מקסימים, אמנים בנשמתם שעמדתם היתה מולי, בחרו להכתיר אותי כמלכת הווינטאג'.
תמונות נוספות ניתן לראות בדף הפייסבוק של אדיסון הפקות.
בלילות התארחתי בחלקת גן העדן של חברתי מיכל, במושב אורה.
לא יכולתי לבקש אירוח מושלם יותר.
מיכלי, תודה אהובתי.
ולסיום המון מזל טוב לשני האחיינית המדהימה שלי להולדת בנה.
את השבוע עמוס החוויות סגרתי במסיבת הברית המרגשת שנערכה בשישי בבוקר לכבוד הרך הנולד. כעת אני דודה "גדולה" לשני הזאטוטים המתוקים
נויה ויהונתן.
מדהים כמה אהבה לב אחד יכול להכיל.
שלכן עם המון המון אהבה והבעת תודה, רותי.
ניצלתי את השבת למנוחה עד כמה שניתן, על מנת שבצאתה אוכל לשתף אתכן בחוויה יוצאת הדופן אותה זכיתי לחוות במהלך השבוע האחרון. ההערכות לקראת השתתפותי בפסטיבל הוינטאג' והרטרו שהתקיים בקניון מלחה היתה כרוכה בעבודה מאומצת ומרובה ובלילות ללא שינה שהצטברו במהלך השבועיים האחרונים. הציפיות היו גדולות ואיתן גם חששות סמויות.
בשלישי לפנות בוקר יצאתי עם מזוודות עמוסות בשפע של יצירה שנעשתה מתוך אהבה גדולה ושמתי את פעמיי לכיוון ירושלים. ההתרגשות היתה בשיאה. עוד בשלבים בהם התחלתי לסדר את השולחן בשעות המוקדמות נוצרה התעניינות שמשכה את העובדים ואמנים שהציגו בקרבתי.
בתחום האלבומים ועבודות הנייר הייתי היחידה שהציגה, ונהניתי מכל דקה ושנייה בהן הסברתי על אמנות עיצוב האלבומים תוך הצגת העבודות השונות.
רגעים מיוחדים ננצרו בליבי, כדוגמת הרגע בו בחורה שרכשה מיני אלבום שיועד להוריה, ודמעות של אושר זלגו מבין עיניה כאשר התרגשה מהעיצוב הייחודי לדבריה, לעומת בחורה שחזרה ואמרה שמהלך כל השהות בקניון היא לא הפסיקה לחייך אחרי שראתה את העיצובים השונים.
ילדה קטנה שלא הפסיקה למשוך לאימה בחולצה על מנת שתיקנה לה מיני אלבום לתינוק, למרות שאין לה שום אח תינוק.
חיילת מקסימה שאמרה שלו רק היתה לה האפשרות הכספית היתה רוכשת הכל, אנשים שביקשו לרכוש אף את פריטי הנוי האישיים שהוסיפו לאווירה, וכל האנשים הנהדרים שרכשו ולא הפסיקו להחמיא, לפרגן ולהעריך את העבודה.
תודה מקרב לב לכולם.
היה לי לכבוד להכיר אמנים בנשמתם, בעלי אישיות כובשת ומיוחדת שתוך שניות נוצר חיבור מיידי ביני לבינם.
זו ההזדמנות להודות שוב לחברת "אדיסון הפקות" על הפקה מושקעת, ייחודית ויוצאת דופן שהיה לי העונג להיות חלק ממנה.
את התגובות לפוסט הקודם קראתי רק בזמן שהותי בירושלים. ריגשתן אותי מאוד מאוד וגם אם לא פיזית, הייתן איתי בליבי וחיממתן אותו במהלך כל היריד. דעו לכן כי אתן חלק ממני וחלק מהצלחתי.
תודה על הטלפונים הרבים, המסרים, ההתעניינות הגדולה והתגובות בדף הפייסבוק, עם כמות כזו אימי יכלה לישון בשקט.
תודה לאפרת (קיפולית) ולימור (לימוריתה) המקסימות שעשו עלייה לרגל במיוחד וביקרו אותי במלחה.
תודה מיוחדת להוריי הנפלאים שלולא עזרתם המרובה ספק אם יכולתי להעדר מן הבית, גם אם מדובר בשלושה ימים תמימים.
לחמי על הליווי ועל היותו זמין עבורי בכל עת ושעה.
לדניאל אהובי על התמיכה הגדולה ועל היותו הכוח המניע אותי.
לעדן על היותה בת מקסימה ורגישה והעזרה בבית.
למור על הפתעה נעימה בדמות תעודת הצטיינות לתפארת במחצית כיתה ט' כשבתוכה מככבים 5 מאיות במקצועות מוגברים.
ללורן הקטנה שדאגה לשטוף את הכלים ולארגן את "הבלאגן הסקראפי" שהותרתי מאחוריי.
לאליונת המתוקה שלמדה לומר את המילה "כן", אחרי שהילדים שאלו אותה עשרות פעמים "את מתגעגעת לאמא"?
לחזור הביתה בלילה מאוחר ולשמוע את לורן אומרת מתוך שינה
"אימו'ש יפה שלי" ולקבל ממנה חיבוק חם ואוהב, אלו הם הרגעים בהם אני פשוט אומרת "תודה לאל".
כמובן שאי אפשר בלי תמונות, ועל כן אני מצרפת להנאתכן מספר תמונות אווירה אותן צילמתי בזריזות תוך כדי גיחות קטנות.
גשם של אושר מעליי
מבט על התצוגה שלי
תצוגת רכבי אספנות
מיצג מרשים ביותר של מיכל נגרין
זוג קריקטוריסטים מקסימים, אמנים בנשמתם שעמדתם היתה מולי, בחרו להכתיר אותי כמלכת הווינטאג'.
בלילות התארחתי בחלקת גן העדן של חברתי מיכל, במושב אורה.
לא יכולתי לבקש אירוח מושלם יותר.
להתעורר אל מול הנוף של הרי ירושלים
בבית מקסים שמריח גם כן ניחוחות וינטאג'
ולסיום המון מזל טוב לשני האחיינית המדהימה שלי להולדת בנה.
את השבוע עמוס החוויות סגרתי במסיבת הברית המרגשת שנערכה בשישי בבוקר לכבוד הרך הנולד. כעת אני דודה "גדולה" לשני הזאטוטים המתוקים
נויה ויהונתן.
מדהים כמה אהבה לב אחד יכול להכיל.
שלכן עם המון המון אהבה והבעת תודה, רותי.
